1בכל קראנו אליו - כדכתיב: וישמע אלהים את נאקתם. ופרעה הקריב ויצעקו בני ישראל אל ה'. מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל. וכן במן, וכן בשליו, וכן במים.2ותקרבון ותעמדון תחת ההר וגו' - דכתיב: ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר. כל גבוה אצל נמוך הגבוה קרוי על והנמוך תחת. ישב פתח האהל נצבים עליו. וכן: תחת ההר - לפי שהם נמוכים וההר גבוה מהם והוצרך לכתוב כאן כמו שכתוב לפנינו: ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה וגו'.3ואותי צוה - ללמד עשרת הדברים.4תמונת כל סמל - כמו: סמל הקנאה המקנה. ענין אליל.5אשר חלק - להאיר. ולפי עיקר הפשט: אשר הניח אותם לכל העמים לעובדם, כי אינו חושש בהם, אבל - אתכם לקח ה' ויוציא אתכם להיות לו לעם נחלה - ולעבדו והוא יהיה לכם לאלהים.6את השמים ואת הארץ - ועצר את השמים, והאדמה לא תתן את יבולה.7ועבדתם שם - כתרגומו.8ולא יריחון - כדכתיב: ואין רוח בפיהם.9ויוציאך בפניו - ועברתי בארץ מצרים. וה' הולך לפניהם יומם.10כיום הזה - שכבר התחלתם לירש את ארץ סיחון ועוג.11אז יבדיל משה - למה הפסיק דברי משה שהן מחוברין יחד זה אחר זה וכתב זה המעשה בינתים? אלא לפי שהאריך בדברים עד עכשיו ועתה מתחיל לפרש המצות היאך ביאר את התורה הזאת. והוא צריך לומר בשופטים ושוטרים: שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר ה' אלהיך נותן לך. ואם ירחב לעתיד לבא ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה. ועל שלש ערים שצוה לו הקב"ה באלה מסעי לעשות בעבר הירדן לא הזכיר שם ולא צוה משה לישראל, לכך כתיב כאן, כי משה הבדילם כבר ולכך לא צוה לישראל.